גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
208 יחסים: מאיר בניהו, מנטובה, מסילת ישרים, מעשה שמשון, מקובל, מרדכי שמואל גירונדי, משפחת לוצאטו, משרד המשפטים, משל, משה מנדלסון, משה צבי נריה, משה צינוביץ, משה זכות, משה חגיז, משה דוד ואלי, משורר, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, מחזאי, מחזה מוסר, מגיד (קבלה), מוסד ביאליק, מורשת המשפט בישראל, מכון מאיר, א' בכסלו, אמסטרדם, ארץ ישראל, ארון קודש, אריאל הירשפלד, אריסטו, אלגוריה, אלי אשד, אליהו דסלר, אברהם יצחק הכהן קוק, אד"ם הכהן, אהרון בן אור, אהבה, אוניברסיטת פדובה, אוניברסיטת תל אביב, ההוצאה לאור, אורגנון, אורי שרקי, איטליה, אידרא רבא, נחום אריאלי, נחום רקובר, ספר תהלים, ספר תורה, ספר הזוהר, ספריית אסיף, סופר, סיוון, ..., עת-מול, עבירה לשמה, עכו, פאדובה, פרנקפורט, פרה אדומה, פדובה, קנאת ה' צבאות, קל"ח פתחי חכמה, קבלת האר"י, קבלה, קבלה לעם, ראש הישיבה, רנסאנס, רפואה, רטוריקה, רב, רב מובהק, רבי עקיבא, רג'ו אמיליה, רומן היסטורי, שמעון גינצבורג, שמשון, שמחה בונם אורבאך, שערורייה, שקלוב, שלום שטרייט, שלום הכהן, שבתאות, שבתי צבי, שכונת מקור ברוך, תנאים, תנועת המוסר, תנועת החסידות, תק"ג, תק"ד, תקצ"ו, תשנ"ז, תלמוד, תלמוד תורה, תלמוד בבלי, תלמיד חכם, תיקוני הזוהר, לבוב, לוצאטו, לוגיקה, לוין אפשטיין, לישרים תהילה, ליטוש, טבע, טבריה, חננאל ניפי, חסידות קומרנה, חרם (נידוי הלכתי), חודש כסלו, חיים נחמן ביאליק, חיים פרידלנדר, חיים בן עטר, חיים ויטאל, בנימין קלאר, בנימין הכהן ויטאלי, בית המקדש השלישי, בית כנסת, גוף האדם, גימטריה, גילוח, דעת (אתר אינטרנט), דעת (כתב עת), דעת תבונות, דקדוק עברי, דרך ה', דרך השם, דלילה, דחק - כתב עת לספרות טובה, דבר (עיתון), דביר (הוצאת ספרים), דוד פרנקו-מנדס, דוד כהן (הנזיר), דיו סת"ם, ה'תס"ז, ה'תפ"ז, ה'תפ"ו, ה'תצ"א, ה'תצ"ד, ה'תק"ב, ה'תק"ג, ה'תק"ד, ה'תקמ"ג, ה'תקמ"ה, ה'תקצ"ז, ה'תרנ"א, ה'תרע"ד, ה'תרפ"ז, ה'תרפ"ח, ה'תרצ"ז, ה'תרל"ט, ה'תרל"ב, ה'תרל"ה, ה'תרכ"א, ה'תרי"ח, ה'תש"ה, ה'תשס"ז, ה'תשי"ז, ה'תשי"ד, המשקיף, המגיד ממזריטש, האר"י, הארץ, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה העות'מאנית, העולם הבא, הצופה, הר נוף, הרפובליקה של ונציה, הרב קוק, הבעל שם טוב, הגר"א, הוצאת מסדה, היברובוקס, הידברות (ארגון), ונציה, ורשה, וינה, וילנה, כ"א בשבט, כ"ב בתמוז, כ"ו באייר, כפר יאסיף, כפר יסיף (יישוב עתיק), כרם חמד, ימות המשיח, יעקב פופרש, יצחק אייזיק ספרין, יצחק קנטריני, יצחק הוטנר, יקותיאל גורדון, ירושלים, ישעיה תשבי, ישעיהו באסאן, ישראל, ישראל מסלנט, ישראל זמורה, ישיבת עתניאל, יהדות אשכנז, יהונתן גארב, יהושע מונדשיין, יהודה לייב גורדון, יום השנה, יוסף אלמנצי, יוסף אביב"י, יוסף קלוזנר, יוסף האפרתי מטרופלוביץ, יוטיוב, 1707, 1744, 1860, 1879, 8 במאי. להרחיב מדד (158 יותר) »
מאיר בניהו
מאיר בניהו (28 בנובמבר 1926, כ"ב בכסלו תרפ"ז – 26 באפריל 2009, ב' באייר תשס"ט) היה חוקר ההיסטוריה של הקבלה והשבתאות, חוקר הפזורה הספרדית של חכמי וגאוני עדות המזרח, וחוקר הספרות הרבנית במזרח ובאיטליה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ומאיר בניהו · ראה עוד »
מנטובה
מנטובה (באיטלקית:; בלטינית: Mantua) היא עיר בלומברדיה (באזור עמק הפו באיטליה) ובירת נפת מנטובה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ומנטובה · ראה עוד »
מסילת ישרים
מסילת ישרים הוא ספר שכתב רבי משה חיים לוצאטו - הרמח"ל, וכולל ענייני מוסר, תיקון מידות הנפש, והדרכה להתקרבות לאל.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ומסילת ישרים · ראה עוד »
מעשה שמשון
מעשה שמשון הוא מחזה מאת הרמח"ל, העוסק בסיפור המקראי של השופט שמשון.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ומעשה שמשון · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ומקובל · ראה עוד »
מרדכי שמואל גירונדי
רבי מרדכי שמואל גירונדי (ג' בתשרי ה'תק"ס, 2 באוקטובר 1799 - י"ב בטבת ה'תרי"ב, 4 בינואר 1852) היה רב וביוגרף יהודי איטלקי שחי ופעל במחצית הראשונה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ומרדכי שמואל גירונדי · ראה עוד »
משפחת לוצאטו
משפחת לוצאטו (באיטלקית: Luzzatto או Luzzatti) היא משפחה יהודית-איטלקית-אשכנזית ידועה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ומשפחת לוצאטו · ראה עוד »
משרד המשפטים
משרד המשפטים הוא המשרד הממשלתי האמון על עשיית צדק ושירות הציבור בתחומי המשפט של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ומשרד המשפטים · ראה עוד »
משל
משל הוא סיפור אלגורי קצר עם מוסר השכל (דהיינו, שיש לו משמעות מעבר לתוכנו המפורש והגלוי) השייך לסוגת הסיפור העממי יחד עם המעשייה, האגדה, הפתגם והמכתם (Epigram).
חָדָשׁ!!: רמח"ל ומשל · ראה עוד »
משה מנדלסון
משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ומשה מנדלסון · ראה עוד »
משה צבי נריה
הרב נריה עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא בניין הישיבה ההיסטורי כשבחזיתו הדקל ששתל הרב נריה (צולם ביום הלווייתו, 1995) הרב נריה לצד ישעיהו ברנשטיין (נואם) הרב משה צבי נריה (מנקין; כ"א בשבט ה'תרע"ג, 29 בינואר 1913 – י"ט בכסלו ה'תשנ"ו, 12 בדצמבר 1995) היה רב, חבר הכנסת ומחנך, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ומשה צבי נריה · ראה עוד »
משה צינוביץ
משה צינוֹביץ (תרס"ה, 1905 - ח' באלול ה'תשמ"ז, 1 בספטמבר 1987) היה סופר, ביוגרף ועיתונאי ישראלי ממוצא פולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ומשה צינוביץ · ראה עוד »
משה זכות
רבי משה בן מרדכי זַכּוּת (ידוע בכינויו הרמ"ז) (אמסטרדם, שפ"ה 1625? – מנטובה, ט"ז בתשרי ה'תנ"ח, 1 באוקטובר 1697) היה רב, מקובל, ומשורר יהודי ממוצא פורטוגזי.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ומשה זכות · ראה עוד »
משה חגיז
רבי משה חגיז (כונה גם "המני"ח"; ה'תל"ב, (1672) – נפטר אחרי שנת ה'תק"י, 1750), היה מחכמי ירושלים במאה ה-18, מראשי הלוחמים בשבתאות.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ומשה חגיז · ראה עוד »
משה דוד ואלי
המצבה על קברו של רבי משה דוד וואלי רבי משה דוד ואלי (~1697 – 17 בדצמבר 1776, ז' בטבת ה'תקל"ז) היה פרשן מקרא, רופא, מלומד, ומקובל יהודי מאיטליה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ומשה דוד ואלי · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ומשורר · ראה עוד »
מחקרי ירושלים במחשבת ישראל
עטיפת החוברת הראשונה של '''מחקרי ירושלים במחשבת ישראל''' מחקרי ירושלים במחשבת ישראל הוא כתב עת מחקרי בתחומי מחשבת ישראל, הפילוסופיה היהודית ותורת הסוד היהודית, שנוסד על ידי פרופסור יוסף דן, בשנת תשמ"א.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ומחקרי ירושלים במחשבת ישראל · ראה עוד »
מחזאי
מחזאי, הנקרא גם דרמטורג, הוא אדם העוסק בכתיבת מחזה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ומחזאי · ראה עוד »
מחזה מוסר
Mundus et Infans מ-1522. מחזה מוסר הוא סוג של מחזה אלגורי, שבה חווה הפרוטגוניסט (הדמות המרכזית במחזה) דילמות מוסריות, בהן הוא נדרש לבחור בין היושר והטוּב האלוהי, לבין הרוע.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ומחזה מוסר · ראה עוד »
מגיד (קבלה)
מַגִּיד הוא מונח בקבלה היהודית המתאר כוח עליון, מלאך או נשמה של צדיק שנפטר, המתגלים לצדיק חי בחוויה מיסטית, בחלום או בהקיץ, פעמים כתוצאה משימוש מהזמנה פעילה וייחודים ופעמים במפתיע.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ומגיד (קבלה) · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מורשת המשפט בישראל
מורשת המשפט בישראל היא עמותה הפועלת להעלאת התודעה והידיעה בדבר הזיקה בין מקורות המשפט העברי לבין המציאות כאן והיום.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ומורשת המשפט בישראל · ראה עוד »
מכון מאיר
הרב דב ביגון, מייסד המכון והעומד בראשו מכון מאיר הוא בית מדרש ומרכז תורני בירושלים ללימודי יהדות בדרכו של הרב קוק, המיועד בעיקר לחוזרים בתשובה ומתחזקים.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ומכון מאיר · ראה עוד »
א' בכסלו
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' כסלו היא פרשת ויצא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת תולדות אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וא' בכסלו · ראה עוד »
אמסטרדם
אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ואמסטרדם · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וארץ ישראל · ראה עוד »
ארון קודש
ארון הקודש בבית כנסת בפדובה, איטליה ארון קודש הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי הכנסת של יהודי אשכנז.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וארון קודש · ראה עוד »
אריאל הירשפלד
אריאל הירשפלד (נולד ב-10 באוגוסט 1953) הוא מבקר תרבות וספרות, מסאי וחוקר ספרות עברית, פרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ואריאל הירשפלד · ראה עוד »
אריסטו
אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Ἀριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶ֫לֶס 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף ואיש אשכולות יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ואריסטו · ראה עוד »
אלגוריה
אלגוריה היא יצירה שיש לה משמעות מעבר לתוכן הגלוי והמפורש שמצוי בה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ואלגוריה · ראה עוד »
אלי אשד
אלי אשד (נולד ב-9 באוגוסט 1965) הוא סופר ועורך ישראלי.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ואלי אשד · ראה עוד »
אליהו דסלר
#הפניה אליהו אליעזר דסלר.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ואליהו דסלר · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אד"ם הכהן
אד"ם הכהן הוא שם העט של אברהם דב-בער מיכלישוקר (אד"ם) הכהן בן חיים (לֶבֶּנזון) (בכתיב יידי: לעבענזאָהן; בגרמנית: Abraham Dov Bär Lebensohn; ברוסית: Аврахам Дов Лебенсон) (1794 ה'תקנ"ד – 19 בנובמבר 1878 כ"ג בחשוון ה'תרל"ט), ראשון המשוררים העבריים בזמן תנועת ההשכלה ברוסיה, בלשן עברי ופרשן המקרא, מחלוצי הספרות העברית החדשה, וממנהיגיה הראשונים והבולטים של תנועת ההשכלה בליטא.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ואד"ם הכהן · ראה עוד »
אהרון בן אור
#הפניה אהרון בן-אור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ואהרון בן אור · ראה עוד »
אהבה
כפות ידיים יוצרות יחד צורה של לב, כסמל של האהבה אהבה היא קבוצה של רגשות וחוויות, הקשורות לתחושה של חיבה עזה או אחדות עמוקה או יצר מוכרח כלפי ישות כלשהי: אדם, בעל-חיים, חפץ, מקום ואף רעיון.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ואהבה · ראה עוד »
אוניברסיטת פדובה
אוניברסיטת פדובה (באיטלקית: Università degli Studi di Padova, ר"ת: UNIPD), הוא מוסד לימודים אקדמיים אשר נוסד בשנת 1222 בפדובה שבאיטליה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ואוניברסיטת פדובה · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב, ההוצאה לאור
#הפניה ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ואוניברסיטת תל אביב, ההוצאה לאור · ראה עוד »
אורגנון
האורגנון (ביוונית όργανον, דהיינו "כלי"), הוא השם שניתן על ידי אנדוניקוס ואלכסנדר מאפרודיסיאס לכתבים של אריסטו והאסכולה הפריפטטית, וכללה את החיבורים המניחים את יסודות הלוגיקה האריסטוטלית.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ואורגנון · ראה עוד »
אורי שרקי
תנ"ך ביחד שנערך במשכן הנשיא, ספטמבר 2017 הרב אוּרי עמוס שֶׁרְקִי (נולד ב־14 בספטמבר 1959, י"א באלול ה'תשי"ט) הוא הוגה דעות, ר"מ במכון מאיר, רבהּ של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים ויו"ר ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח ומחבר ספרים ומאמרים.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ואורי שרקי · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ואיטליה · ראה עוד »
אידרא רבא
#הפניה אדרא רבא.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ואידרא רבא · ראה עוד »
נחום אריאלי
נחום אריאלי (א' בטבת תרצ"א, 21 בדצמבר 1930 - ה' באב תשס"א, 25 ביולי 2001) היה פרופסור למחשבת ישראל, הוגה דעות, סופר ומשורר.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ונחום אריאלי · ראה עוד »
נחום רקובר
הרב נחום רָקוֹבֶר (נולד בי"ד בחשוון תרצ"ג, 13 בנובמבר 1932 בירושלים) הוא פרופסור אמריטוס למשפטים המתמחה בחקר המשפט העברי, משנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, חתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשס"ב, ובעל עיטור "יקיר ירושלים".
חָדָשׁ!!: רמח"ל ונחום רקובר · ראה עוד »
ספר תהלים
#הפניה תהילים.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וספר תהלים · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וספר תורה · ראה עוד »
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וספר הזוהר · ראה עוד »
ספריית אסיף
ספריית אסיף היא מאגר תורני מקוון של כתבי עת וספרים תורניים מהדור הנוכחי, בעיקר מישיבות הציונות הדתית, המוגשים כקובצי PDF לעיון ולהורדה באופן חופשי.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וספריית אסיף · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: רמח"ל וסופר · ראה עוד »
סיוון
סִיוָן (מאכדית: Simānu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השלישי במספר לפי המסורת המקראית והתשיעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וסיוון · ראה עוד »
עת-מול
עת־מול הוא כתב עת לתולדות עם ישראל וארץ ישראל, בהוצאת יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ועת-מול · ראה עוד »
עבירה לשמה
חצור, אויב ישראל, כדי להורגו ולהציל את ישראל. עֲבֵרָה לִשְׁמָהּ הוא מונח תלמודי, הקובע שעבירה שנעשתה ממניעים ולמטרה טובה, חשובה יותר ממצווה שנעשתה מתוך מניעים זרים.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ועבירה לשמה · ראה עוד »
עכו
עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ועכו · ראה עוד »
פאדובה
#הפניה פדובה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ופאדובה · ראה עוד »
פרנקפורט
תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ופרנקפורט · ראה עוד »
פרה אדומה
פרה אדומה היא פרה שצבע שערה חום-אדמדם ולפי ההלכה היהודית ניתן להשתמש באפרה לטיהור טומאת מת.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ופרה אדומה · ראה עוד »
פדובה
פַּדוֹבָה (איטלקית) או פָּדוּאָה, היא עיר מרכזית בחבל ונטו שבצפון איטליה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ופדובה · ראה עוד »
קנאת ה' צבאות
קנאת ה' צבאות הוא ספר קבלי, מכתבי הרמח"ל.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וקנאת ה' צבאות · ראה עוד »
קל"ח פתחי חכמה
קל"ח פתחי חכמה הוא ספר קבלה מאת רבי משה חיים לוצאטו, הרמח"ל.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וקל"ח פתחי חכמה · ראה עוד »
קבלת האר"י
#הפניה קבלה#האר"י והקבלה הלוריאנית קטגוריה:האר"י.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וקבלת האר"י · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וקבלה · ראה עוד »
קבלה לעם
#הפניה בני ברוך.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וקבלה לעם · ראה עוד »
ראש הישיבה
#הפניה ראש ישיבה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וראש הישיבה · ראה עוד »
רנסאנס
האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י מדגים בבירור את ההשפעה שהייתה למלומדי העת העתיקה על אנשי הרנסאנס. דה וינצ'י ניסה לצייר את האדם הפרופורציונלי ביותר לפי הוראות מכתביו של ויטרוביוס הרנסאנס (בצרפתית: Renaissance – "לידה מחדש") הוא שמה של תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ורנסאנס · ראה עוד »
רפואה
אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ורפואה · ראה עוד »
רטוריקה
רטוריקה היא אמנות השכנוע באמצעות השפה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ורטוריקה · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ורב · ראה עוד »
רב מובהק
רב מובהק הוא רבו העיקרי של תלמיד.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ורב מובהק · ראה עוד »
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ורבי עקיבא · ראה עוד »
רג'ו אמיליה
רג'ו אמיליה (איטלקית: Reggio Emilia) היא עיר במחוז אמיליה-רומאניה שבצפון איטליה. במפות עתיקות היא רשומה בשם: Reggio di Lombardia. מספר תושביה לשנת 2009 היה 173,680. בין השאר נודעת העיר בגישה לחינוך ילדים, הידועה כ"גישת רג'ו אמיליה", שאומצה בעיר לאחר מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ורג'ו אמיליה · ראה עוד »
רומן היסטורי
רומן היסטורי הוא רומן, שעלילתו מתרחשת בתקופה שקדמה לזמן חיבורו.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ורומן היסטורי · ראה עוד »
שמעון גינצבורג
שמעון גינצבורג (1890, ליפניקי, ווהלין – 1944, ניו יורק) היה סופר עברי, מורה ומחנך, מתרגם, עורך, ופעיל ציוני; אחיהם של המתרגם פסח גינזבורג והמתמטיקאי יקותיאל גינצבורג.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ושמעון גינצבורג · ראה עוד »
שמשון
שִׁמְשׁוֹן היה, לפי המקרא, השופט השנים עשר והאחרון המוזכר בספר שופטים.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ושמשון · ראה עוד »
שמחה בונם אורבאך
שמחה בּוּנֶם אוּרבאך (נכתב לעיתים אורבך; ב' בטבת תרע"ד, 31 בדצמבר 1913 – ג' באייר תשל"א, 28 באפריל 1971) היה רב והוגה דעות ישראלי, חוקר פילוסופיה יהודית, פרופסור באוניברסיטת בר-אילן, חתן פרס הרב קוק לשנת תשט"ו.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ושמחה בונם אורבאך · ראה עוד »
שערורייה
שַׁעֲרוּרִיָּה או בשפות אירופה סקנדל היא אירוע בו איש, קבוצה או גוף מואשמים בפומבי בהתנהגות לא הולמת.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ושערורייה · ראה עוד »
שקלוב
שְקְלוֹב (בבלארוסית: Шклоў, ברוסית: Шклов, ביידיש: שקלאָוו) היא עיר קטנה במחוז מוהילב שבמזרח בלארוס, על גדת נהר דנייפר, כ-35 ק"מ צפונית למוהילב.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ושקלוב · ראה עוד »
שלום שטרייט
שלום שְטְרייט (כ"ו בסיוון תרמ"ח, 5 ביוני 1888 – כ"ד בסיוון תש"ו, 23 ביוני 1946) היה סופר, מבקר ספרות ומחנך ארץ-ישראלי.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ושלום שטרייט · ראה עוד »
שלום הכהן
שלום הכהן (ב' בטבת ה'תקל"ב, 23 בדצמבר 1771 – י"ד באדר א' ה'תר"ה, 21 בפברואר 1845) היה משורר עברי, איש תנועת ההשכלה; עורך "המאסף החדש", מייסד ועורך "ביכורי העתים", מחבר "עמל ותרצה", "ניר דוד" ו"קורא הדורות".
חָדָשׁ!!: רמח"ל ושלום הכהן · ראה עוד »
שבתאות
תיקון עם דמות ש"צ כמשיח, אמסטרדם שנת ה'תכ"ו. תנועת השבתאות הייתה תנועה משיחית-קבלית שקמה באמצע המאה ה-17 סביב שבתי צבי, שהכריז על עצמו כמשיח, ועוזרו נתן העזתי שסיפק את הגושפנקא הנבואית למשיחותו של צבי.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ושבתאות · ראה עוד »
שבתי צבי
שַׁבְּתַי צְבִי (ט' באב ה'שפ"ו, 1 באוגוסט 1626 – י' בתשרי ה'תל"ז, 17 בספטמבר 1676) היה יהודי יליד איזמיר, שנחשב לאחד ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ושבתי צבי · ראה עוד »
שכונת מקור ברוך
#הפניה מקור ברוך.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ושכונת מקור ברוך · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ותנאים · ראה עוד »
תנועת המוסר
תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ותנועת המוסר · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ותנועת החסידות · ראה עוד »
תק"ג
#הפניה ה'תק"ג.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ותק"ג · ראה עוד »
תק"ד
#הפניה ה'תק"ד.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ותק"ד · ראה עוד »
תקצ"ו
#הפניה ה'תקצ"ו.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ותקצ"ו · ראה עוד »
תשנ"ז
#הפניה ה'תשנ"ז.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ותשנ"ז · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ותלמוד תורה · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמיד חכם
הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ותלמיד חכם · ראה עוד »
תיקוני הזוהר
שער מהדורה חדשה של ספר תיקוני הזוהר תיקוני הזוהר (מימין) כחלק ממהדורת הזוהר המנוקדת עם פירוש מתוק מדבש תיקוני הזוהר, הוא חיבור קבלי המהווה חלק נפרד מספר הזוהר ומשתייך לזרם המרכזי של הקבלה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ותיקוני הזוהר · ראה עוד »
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ולבוב · ראה עוד »
לוצאטו
#הפניה משפחת לוצאטו.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ולוצאטו · ראה עוד »
לוגיקה
לוֹגִיקָה (מיוונית: λογική. בעברית: תּוֹרַת הַהִגָּיוֹן) היא שם כולל לתורות הבוחנות קשרי היסק בין טענות תוך התבססות על אקסיומות.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ולוגיקה · ראה עוד »
לוין אפשטיין
#הפניה הוצאת א. לוין אפשטיין.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ולוין אפשטיין · ראה עוד »
לישרים תהילה
לישרים תהילה הוא מחזה מוסר פסטורלי מאת רמח"ל.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ולישרים תהילה · ראה עוד »
ליטוש
דיסקה מסתובבת המשמשת לליטוש ליטוש הוא פעולת גימור הגורמת להחלקה של פני שטח.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וליטוש · ראה עוד »
טבע
צמחייה ירוקה ומים זכים הם סמל לטבע בריא. אזור טבעי של יער מחטני בברזיל מיימי נמר על עץ בערבות טנזניה פרחי כלנית מצויה בישראל הטבע בנרייפיורד, נורווגיה, כפי שנשקף ממלון סטלהיים באקולוגיה, טבע הוא מושג המייצג את כל מה שקיים, ולא נוצר או שונה על ידי האדם.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וטבע · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וטבריה · ראה עוד »
חננאל ניפי
רבי חֲנָנִאֵל רפאל חי נֵיפִּי (כונה החכם ח"ן; באיטלקית: Graziadio Nepi; ה'תק"כ, 1759 – כ"ח בטבת ה'תקצ"ו, 18 בינואר 1836) היה מרבני איטליה, רבה של צ'נטו, פוסק הלכה וחבר הסנהדרין של פריז.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וחננאל ניפי · ראה עוד »
חסידות קומרנה
240x240 פיקסלים חסידות קוֹמרנה (ביידיש: קאמאַרנא) היא חסידות שנוסדה בראשית המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וחסידות קומרנה · ראה עוד »
חרם (נידוי הלכתי)
עונש החרם בהלכה הוא הרחקת אדם מן הציבור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וחרם (נידוי הלכתי) · ראה עוד »
חודש כסלו
#הפניה כסלו.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וחודש כסלו · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: רמח"ל וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
חיים פרידלנדר
מצבת הרב חיים פרידלנדר הרב חיים פרידלנדר (ט' בתמוז ה'תרפ"ג, 23 ביוני 1923 - כ"ח בתמוז ה'תשמ"ו, 4 באוגוסט 1986) היה איש תנועת המוסר בדור האחרון, משגיח בישיבות פוניבז' והנגב.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וחיים פרידלנדר · ראה עוד »
חיים בן עטר
רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וחיים בן עטר · ראה עוד »
חיים ויטאל
רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 – ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וחיים ויטאל · ראה עוד »
בנימין קלאר
בנימין מנחם קלאר (ט' בשבט ה'תרס"א, 29 בינואר 1901 – ד' בניסן ה'תש"ח, 13 באפריל 1948) היה חוקר הלשון והספרות העברית, מהדיר ומתרגם.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ובנימין קלאר · ראה עוד »
בנימין הכהן ויטאלי
רבי בנימין הכהן ויטאלי (נודע בכינויו הרב"ך; ה'תי"א 1651 – ת"ץ?) היה רב, פוסק הלכה ומקובל.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ובנימין הכהן ויטאלי · ראה עוד »
בית המקדש השלישי
דגם בית המקדש השלישי לפי פירושו של המלבי"ם לספר יחזקאל, השטחים הבלעדיים של הכהנים בני צדוק מסומנים בצבע כחול לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ובית המקדש השלישי · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: רמח"ל ובית כנסת · ראה עוד »
גוף האדם
האדם הוויטרובי, רישום של לאונרדו דה וינצ'י גוף האדם, בדומה ליצורים חיים מורכבים אחרים, מכיל עשרות טריליונים של תאים.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וגוף האדם · ראה עוד »
גימטריה
גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וגימטריה · ראה עוד »
גילוח
אדם מתגלח באמצעות תער מכונת גילוח חשמלית מכונת גילוח המופעלת באמצעות קפיץ גילוח רחוב בראג'סטאן גילוח הוא פעולה של הסרת שיער מהגוף באמצעות תער, סכין או מכונת גילוח.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וגילוח · ראה עוד »
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
דעת (כתב עת)
דעת - כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה הוא כתב עת בהוצאת המחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ודעת (כתב עת) · ראה עוד »
דעת תבונות
דעת תבונות הוא מספרי היסוד של רבי משה חיים לוצאטו, הרמח"ל.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ודעת תבונות · ראה עוד »
דקדוק עברי
שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, ממדקדקי העברית בימי הביניים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו "דקדוק לשון עברית" מאת יהודה מוניש, 1735. נכתב עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד. דקדוק עברי הוא אנליטי למחצה, בבטאו יְחָסוֹת כגון מושא עקיף ומושא ישיר באמצעות מילות יחס ולא באמצעות הטיות מורפולוגיות.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ודקדוק עברי · ראה עוד »
דרך ה'
דרך ה' הוא ספרו של רבי משה חיים לוצאטו (רמח"ל), אשר פעל במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ודרך ה' · ראה עוד »
דרך השם
#הפניה דרך ה'.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ודרך השם · ראה עוד »
דלילה
איור משנת 1553 דלילה חותכת את שערו של שמשון, ז'ראר וון הונת'ורסט, 1615 שמשון ודלילה, פסל של ארטוס קלינוס האב, 1640 דְּלִילָה היא דמות מקראית המופיעה בספר שופטים, פרק ט"ז.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ודלילה · ראה עוד »
דחק - כתב עת לספרות טובה
דְּחָק - כתב עת לספרות טובה הוא כתב עת עברי לספרות, עיון, ביקורת ואמנות בעריכת יהודה ויזן, היוצא לאור מאז 2011.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ודחק - כתב עת לספרות טובה · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ודבר (עיתון) · ראה עוד »
דביר (הוצאת ספרים)
דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
דוד פרנקו-מנדס
250px דוד פרנקו-מֶנְדֶס (מינדיס, מינדיז; דוד חפשי, חופשי; 13 באוגוסט 1713 – 10 באוקטובר 1792), משורר ומחזאי עברי יהודי-הולנדי.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ודוד פרנקו-מנדס · ראה עוד »
דוד כהן (הנזיר)
הרב דוד כהן (אלול ה'תרמ"ז – כ"ח באב ה'תשל"ב; ספטמבר 1887 בערך – 8 באוגוסט 1972) היה נזיר ירושלמי מוכר מקובל הוגה דעות יהודי וחוקר תלמוד, קבלה והפילוסופיה היהודית.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ודוד כהן (הנזיר) · ראה עוד »
דיו סת"ם
דיו וקולמוס - משמשים סופרי סת"ם לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות דיו סת"ם (ספרי-תורה, תפילין, מזוזות) הוא דיו המשמש סופרי סת"ם לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ודיו סת"ם · ראה עוד »
ה'תס"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וה'תס"ז · ראה עוד »
ה'תפ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וה'תפ"ז · ראה עוד »
ה'תפ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וה'תפ"ו · ראה עוד »
ה'תצ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וה'תצ"א · ראה עוד »
ה'תצ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וה'תצ"ד · ראה עוד »
ה'תק"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וה'תק"ב · ראה עוד »
ה'תק"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וה'תק"ג · ראה עוד »
ה'תק"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וה'תק"ד · ראה עוד »
ה'תקמ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וה'תקמ"ג · ראה עוד »
ה'תקמ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וה'תקמ"ה · ראה עוד »
ה'תקצ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וה'תקצ"ז · ראה עוד »
ה'תרנ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וה'תרנ"א · ראה עוד »
ה'תרע"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וה'תרע"ד · ראה עוד »
ה'תרפ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וה'תרפ"ז · ראה עוד »
ה'תרפ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וה'תרפ"ח · ראה עוד »
ה'תרצ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וה'תרצ"ז · ראה עוד »
ה'תרל"ט
ז' בחשוון ה'תרל"ט - יסוד המושבה פתח תקווה. בתמונה - סמל העיר פתח תקווה כיום.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וה'תרל"ט · ראה עוד »
ה'תרל"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וה'תרל"ב · ראה עוד »
ה'תרל"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וה'תרל"ה · ראה עוד »
ה'תרכ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וה'תרכ"א · ראה עוד »
ה'תרי"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וה'תרי"ח · ראה עוד »
ה'תש"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וה'תש"ה · ראה עוד »
ה'תשס"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וה'תשס"ז · ראה עוד »
ה'תשי"ז
אות מלחמת סיני אשר פרצה בכ"ד בחשוון התשי"ז - 29 באוקטובר 1956.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וה'תשי"ז · ראה עוד »
ה'תשי"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וה'תשי"ד · ראה עוד »
המשקיף
עיתון המשקיף 29 בדצמבר 1947 המשקיף היה עיתון יומי עברי בתקופת היישוב, ביטאונה של המפלגה הרוויזיוניסטית, הצה"ר.
חָדָשׁ!!: רמח"ל והמשקיף · ראה עוד »
המגיד ממזריטש
רבי דוב בֶּער, המכונה המגיד ממזריטש (בין קודם לשנת ה'ת"נ לה'ת"ע (1690 ל-1710) – י"ט בכסלו תקל"ג, 15 בדצמבר 1772), היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: רמח"ל והמגיד ממזריטש · ראה עוד »
האר"י
רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.
חָדָשׁ!!: רמח"ל והאר"י · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: רמח"ל והארץ · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: רמח"ל והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: רמח"ל והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
העולם הבא
ביהדות, העולם הבא (או "עולם האמת") הוא עולם הגמול, בו מתקיימים החיים לאחר המוות.
חָדָשׁ!!: רמח"ל והעולם הבא · ראה עוד »
הצופה
left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.
חָדָשׁ!!: רמח"ל והצופה · ראה עוד »
הר נוף
מסוף הדלק של חברת פי גלילות בשכונה הר נוף היא שכונה חרדית-דתית במערב ירושלים.
חָדָשׁ!!: רמח"ל והר נוף · ראה עוד »
הרפובליקה של ונציה
הרפובליקה של ונציה (בוונטית: Repùblica Vèneta או Repùblica de Venesia, באיטלקית: Repubblica di Venezia) הייתה רפובליקה שמקורה בעיר ונציה, בצפון מזרח איטליה, שהתקיימה במשך יותר מאלף שנים - מהמאה השביעית ועד לכיבושה בידי נפוליאון ב-1797.
חָדָשׁ!!: רמח"ל והרפובליקה של ונציה · ראה עוד »
הרב קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: רמח"ל והרב קוק · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: רמח"ל והבעל שם טוב · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל והגר"א · ראה עוד »
הוצאת מסדה
#הפניה מסדה (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: רמח"ל והוצאת מסדה · ראה עוד »
היברובוקס
היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.
חָדָשׁ!!: רמח"ל והיברובוקס · ראה עוד »
הידברות (ארגון)
הידברות - ארגון לקירוב לבבות היא עמותה חרדית ישראלית שהוקמה בשנת 2002 ומטרתה, על פי פרסומיה, "לעסוק בהסברה יהודית ובקירוב, ומתוך כך, לספק גם עולמות עשירים בתוכן יהודי מחזק ומעניין".
חָדָשׁ!!: רמח"ל והידברות (ארגון) · ראה עוד »
ונציה
ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וונציה · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וורשה · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ווינה · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ווילנה · ראה עוד »
כ"א בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א שבט היא ברוב השנים פרשת משפטים.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וכ"א בשבט · ראה עוד »
כ"ב בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וכ"ב בתמוז · ראה עוד »
כ"ו באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וכ"ו באייר · ראה עוד »
כפר יאסיף
כפר יאסיף (בערבית: كفر ياسيف) הוא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, כ-8 ק"מ מצפון-מזרח לעכו, על כביש 70, ליד המועצה המקומית אבו סנאן.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וכפר יאסיף · ראה עוד »
כפר יסיף (יישוב עתיק)
דלת מערת קבורה יהודית מתקופת המשנה שנמצאה בכפר כפר יסיף היה יישוב יהודי בתקופת המשנה ותקופת התלמוד שהתקיים במקום בו נמצאת היום כפר יאסיף.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וכפר יסיף (יישוב עתיק) · ראה עוד »
כרם חמד
"כרם חמד", כרך ה', פראג 1841 "כֶּרֶם חֶמֶד" היה כתב עת עברי של תנועת ההשכלה ואנשי חכמת ישראל, שיצא לאור בשנים תקצ"ג–תרט"ז (1833–1857).
חָדָשׁ!!: רמח"ל וכרם חמד · ראה עוד »
ימות המשיח
ביהדות, ימות המשיח הוא שם כללי לתקופת בואו של מושיע באחרית הימים, שהוא לפי האמונה מלך מבית דוד (מזרע דוד המלך), אשר יגאל את עם ישראל וימלוך עליהם בדרך התורה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וימות המשיח · ראה עוד »
יעקב פופרש
הרב יעקב פופרש כ"ץ (נפטר בכ"ב בשבט ה'ת"ק, פברואר 1740) היה אב"ד וראש ישיבה בפרנקפורט, מחבר השו"ת 'שב יעקב'.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ויעקב פופרש · ראה עוד »
יצחק אייזיק ספרין
רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (כ"ה בשבט ה'תקס"ו, 1806 - י' באייר ה'תרל"ד, 1874) היה האדמו"ר השני בשושלת חסידות קומרנה, ומחבר תורני פורה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ויצחק אייזיק ספרין · ראה עוד »
יצחק קנטריני
יִצְחָק חַיִּים קַנְטַרִינִי או יצחק חיים כהן מהחזנים (כונה יחכ"ם, ובאיטלקית: Isaac Chaim Cantarini, וגם Isaacus Viva) (2 בפברואר 1644 – 8 ביוני 1723), היה משורר, סופר, רופא, רב ודרשן יהודי איטלקי.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ויצחק קנטריני · ראה עוד »
יצחק הוטנר
הרב יִצְחָק הוּטְנֶר (אדר ה'תרס"ו, 1906 - כ' בכסלו ה'תשמ"א, 28 בנובמבר 1980), שהיה מוכר גם בכינוי הפחד יצחק (על שם ספריו), היה ראש ישיבת רבינו חיים ברלין בברוקלין, וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ויצחק הוטנר · ראה עוד »
יקותיאל גורדון
ר' יקותיאל בן יהודה ליב גורדון (נפטר לאחר 1742) היה תלמידו ואיש סודו של הרמח"ל.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ויקותיאל גורדון · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וירושלים · ראה עוד »
ישעיה תשבי
ישעיה תשבי בצעירותו ישעיה תשבי (31 באוגוסט 1908 – 15 במרץ 1992) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרות המחשבה והמוסר והמיסטיקה היהודית, יליד טרנסילבניה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וישעיה תשבי · ראה עוד »
ישעיהו באסאן
עת לטעת, באסאן, ר' ישעיהו בן ישראל חזקיה רבי ישעיהו מרדכי בָּאסָאן (נקרא גם באסאני ובאסאנו (Bassani, Bassano); ה'תל"ג 1673 (בערך), ורונה - ב' בניסן ה'תצ"ט, 1739, רג'ו אמיליה) היה רב איטלקי ומשורר מחכמי יהדות איטליה בראשית המאה ה-18, רבן של פדובה ושל רֶג'וֹ אמיליה (ריגיו), ורבו של רמח"ל.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וישעיהו באסאן · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וישראל · ראה עוד »
ישראל מסלנט
רבי ישראל ליפקין מסַלַנְט (או סַלַנְטֶר; ו' בחשוון ה'תקע"א, 3 בנובמבר 1810 – כ"ה בשבט ה'תרמ"ג, 2 בפברואר 1883) היה מייסד "תנועת המוסר", שהוקמה בליטא במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וישראל מסלנט · ראה עוד »
ישראל זמורה
ישראל זמורה 7 במאי 1899, בסרביה (אז האימפריה הרוסית) – 4 בנובמבר 1983, תל אביב) היה עורך, מבקר ספרותי ומוציא לאור ישראלי. בשנת 1925 עלה לארץ ישראל ומאז החל לקחת חלק פעיל ומרכזי בעולם הספרותי בארץ. הוא תרגם לעברית יצירות מרוסית ומצרפתית, פרסם מאמרים וביקורת ספרותית והיה חבר מערכת כתב העת הספרותי כתובים. בהמשך, היה ממקימי חבורת יחדיו וחבר מערכת כתב העת טורים, בהם היו חברים סופרים ומשוררים חשובים בעלי זיקה לספרות ולשירה המודרניסטית כמו שלונסקי, אלתרמן ולאה גולדברג. בשנת 1939 יסד את כתב העת "מחברות לספרות" והיה עורכו הראשי, ובשנת 1940 הקים הוצאת ספרים בשם זהה, הוצאת מחברות לספרות, מתוך כוונה להוציא לאור יצירות איכותיות בעלות ערך ספרותי, יצירות מקור מודרניסטיות, ספרות קלאסית כלל עולמית וספרות ילדים. ההוצאה, שהייתה מפעל חייו, הוציאה למעלה מ-300 כותרים.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וישראל זמורה · ראה עוד »
ישיבת עתניאל
ישיבת עתניאל, הנקראת באופן רשמי בית ועד לתורה הר חברון, היא ישיבת הסדר ביישוב עתניאל, מהישיבות הגדולות בציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: רמח"ל וישיבת עתניאל · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהונתן גארב
יהונתן גארב (נולד ב-14 ביולי 1967) הוא חוקר קבלה ישראלי. עומד בראש הקתדרה לחקר הקבלה על שם גרשם שלום (יחד עם פרופ' יהודה ליבס) בחוג למחשבת ישראל, ב.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ויהונתן גארב · ראה עוד »
יהושע מונדשיין
יהושע מונדשיין (ט' בשבט ה'תש"ז, 30 בינואר 1947 – ב' בטבת ה'תשע"ה, 24 בדצמבר 2014) היה היסטוריון, ביבליוגרף, וחוקר חסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ויהושע מונדשיין · ראה עוד »
יהודה לייב גורדון
יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »
יום השנה
נר זיכרון עם נורה נרות נשמה בטקס זיכרון לקורבנות השואה. ביהדות, יום השנה של אדם שנפטר הוא תאריך פטירתו, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ויום השנה · ראה עוד »
יוסף אלמנצי
יוסף בן ברוך אלמנצי (באנגלית: Joseph Almanzi; י"א בניסן תקס"א, 25 במרץ 1801 – י"ג באדר תר"כ, 7 במרץ 1860), היה משכיל, סופר, משורר, אספן ספרים וסוחר יהודי איטלקי.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ויוסף אלמנצי · ראה עוד »
יוסף אביב"י
יוסף אביב"י (נולד בשנת 1951) הוא ביבליוגרף וחוקר קבלה ביד יצחק בן-צבי בירושלים.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ויוסף אביב"י · ראה עוד »
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ויוסף קלוזנר · ראה עוד »
יוסף האפרתי מטרופלוביץ
שער הספר "מלוכת שאול", וינה תקנ"ד 1794 יוסף האפרתי מטרוֹפּלוביץ (או: טרופלביץ; בכתיב יידי: טראָפּלאָוויץ או טראָפּלוויץ; 1770 בערך – 1804) היה משורר ומחזאי עברי מדור המאספים.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ויוסף האפרתי מטרופלוביץ · ראה עוד »
יוטיוב
יוּטְיוּבּ (באנגלית: YouTube LLC) היא חברה אמריקאית המפעילה אתר אינטרנט לאחסון ושיתוף סרטוני וידאו באותו שם.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ויוטיוב · ראה עוד »
1707
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ו1707 · ראה עוד »
1744
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ו1744 · ראה עוד »
1860
בשנה זו הוקמה משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ו1860 · ראה עוד »
1879
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ו1879 · ראה עוד »
8 במאי
8 במאי הוא היום ה־128 בשנה (129 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: רמח"ל ו8 במאי · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רמח"ל
